כבר לא עומדים בתור: מכבי ת"א לא למדה לקח

אחרי שהגיעה לנקודת השפל של השנתיים האחרונות ביום חמישי האחרון, היה מצופה ממכבי ת"א לפעול בצורה דרמטית על מנת לפתוח את העונה הבאה עם רוח חדשה ורעננה, אך אף אחד לא ציפה שהשחקן הראשון שאותו היא תשחרר יהיה העוגן שהיה בשבילה בשבע השנים האחרונות.

• לפרסום הראשון על הסיכום של אלברמן במכבי חיפה

גל אלברמן אחראי במו רגליו על שלוש אליפויות, גביע אחד, קמפיינים אירופאים והעפלה גדולה לשלב הבתים בצ'מפיונס. גל אלברמן מסמל את החזרה של מכבי ת"א להיות אימפריה, גל אלברמן היה השחקן היציב (יחד עם ערן זהבי) לאורך כל עונה, שנה אחר שנה.

הוא הקשר האחורי הטוב בישראל, היה אחראי על מספר שערי ניצחון אבל עוד יותר על סיכול שערי ניצחון של היריבה. הוא היה המנהיג של הצהובים בתוך המגרש ומחוצה לו באותה מידה. גל אלברמן היה השקט של האוהדים בשנים האחרונות, זה שאפשר לסמוך עליו, זה שיקריב וזה שילחם. גל אלברמן היה מכבי ת"א ומכבי ת"א הייתה גל אלברמן.

רק טיפשים חוזרים על טעויות פעמיים, לפני שנתיים מכבי ת"א שחררה את ראדי בחינם ליריבה מהדרום בטענה כי הוא כבר מעבר לשיאו ושאין לו יותר מה לתרום – את הסוף כולם יודעים. אז למה לעשות את אותה הטעות עם השחקן הכי חשוב של הקבוצה בשנים האחרונות? ויותר מזה, למה לתת ליריבה המושבעת שלך שמנסה כבר שנים להעלות חזרה כזאת מתנה בלי לנסות להתעקש עליה?

העזיבה של אלברמן מסמלת סוף עידן במכבי ת"א. בעוד שהאלופה מהדרום רוכשת שחקנים צעירים ובעלי פוטנציאל אבל גם כאלה עם ניסיון, מתנהלת באופן מופתי ושומרת על שקט ויציבות גם בזמנים פחות טובים, נראה שיחסי הכוחות השתנו והעוצמה של מכבי ת"א מתחילה להתערער. עד לפני שלוש שנים שחקנים עמדו בתור בשביל לקבל הזדמנות להיכנס לחממה של ג'ורדי קרויף, ועכשיו המיליארדר הקנדי צריך להילחם על ליגיונר כמו עומר אצילי (שנכשל כישלון חרוץ בספרד) עם האישה הראשונה של הכדורגל הישראלי.

עד לפני שנתיים התקשורת הישראלית עמדה שפופה אל מול הקוסם ההולנדי שעשה לה בית ספר שבוע אחר שבוע ואילו היום מכבי ת"א וג'ורדי קרויף נמצאים בכותרות יום ויום ולא מהסיבות הנכונות. עד לפני שנתיים מכבי ת"א יכלה להרשות לעצמה לחכות עם החתמות של שחקנים והארכת חוזים עד לרגע האחרון כי היה לה את השם, הייתה לה את ההילה וכמו שכבר אמרתי, שחקנים היו מוכנים לחכות במתח רק בשביל ההזדמנות ללבוש את החולצה הצהובה.

היום אין למכבי את האפשרות הזו יותר, כי יש מעצמה חדשה מהדרום ומעצמה ישנה שלא מוכנה לוותר מהצפון – מכבי ת"א צריכה להפסיק להיות שאננה ולהתחיל להבין שאם היא לא תילחם, אף אחד לא ילחם בשבילה. מכבי ת"א אכן חייבת לעשות שינוי דרמטי וקיצוני ולשחרר ישראלים כמו עומרי בן הרוש, אבי ריקן, יובל שפונגין וכן, את ברק יצחקי. את רוב הזרים שלה למעט ראיקוביץ', קיארטנסון ואולי להגיש הצעה על מיקאל.

אולי זה כבר מאוחר מדי, אך למכבי ת"א אסור לטעות בפעם השלישית והיא חייבת להילחם על טל בן חיים הבלם אחרי שנתן עונה אדירה גם אחרי שהיה עם רגל וחצי מחוץ למועדון. 

מכבי ת"א הייתה מועדון גדול ותמשיך להיות כזה עם אלברמן או בלעדיו, אך מועדון גדול נבחן דווקא ברגעים הקשים ואם לאחר שנתיים קשות השחקן הראשון שאותו משחררים הוא זה שעזר לה להעלות בחזרה למעלה, זה כבר מסמל הרבה יותר. מכבי ת"א צריכה להתחזק בחוכמה ובשקט שאפיינו אותה לפני חמש שנים, לתת את הכבוד הראוי ליריבותיה ולא להתנהג בצורה שחצנית ויהירה כי אחרת הדרך חזרה למעלה תהיה הרבה יותר ארוכה.